צוואה נוטריונית מול צוואה בעדים: ההבדל ומה מומלץ

צוואה נוטריונית היא צוואה הנעשית בפני נוטריון, שמעמדו לצורך עריכת הצוואה מקביל בחוק לזה של שופט. צוואה בעדים, לעומת זאת, נחתמת על ידי המצווה בנוכחות שני עדים פרטיים, ללא מעורבות של גורם רשמי בעת החתימה עצמה. ההבדל המרכזי בין שתי הצורות אינו בתוכן שניתן לכלול בצוואה, אלא במעמד הראייתי שלה ובמידת העמידות שלה מול התנגדות עתידית.

נהוג לחשוב שהבחירה בין שתי הצורות היא עניין של נוחות בלבד, אך עבור מי שמחזיק נכסים מגוונים, אחזקות בחברה פרטית או מבנה משפחתי הכולל ילדים מנישואין קודמים, השאלה הזו עשויה לקבוע אם הצוואה תעמוד איתן מול אתגור משפטי שנים לאחר מכן, בשלב שבו המצווה כבר אינו יכול להעיד על כוונתו.

ארבע דרכים לעריכת צוואה, ומיקומן של שתי הצורות המרכזיות

חוק הירושה, תשכ״ה-1965 מכיר בארבע דרכים לעשות צוואה, ואחת מהן היא צוואה בפני רשות, לפי סעיף 22 לחוק. לצד צוואה בפני רשות קיימות צוואה בכתב יד, הנדרשת להיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, וצוואה בעל פה, השמורה למצבי סיכון חיים מיידי. בתכנון עיזבון מסודר ומוקדם, הבחירה המעשית ברוב המקרים נעה בין צוואה בעדים לבין צוואה נוטריונית, ששתיהן מתאימות למצב שבו המצווה פנוי ומתכנן את עתיד נכסיו מראש.

צוואה בעדים: הדרישות הצורניות לפי סעיף 20 לחוק הירושה

בסעיף 20 קיימת דרישה כי הצוואה תיחתם ביד המצווה ובפני שני עדים, לאחר שהצהיר שזו צוואתו, וכי העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם. מדובר בשני יסודות מצטברים: היסוד העובדתי, דהיינו ההצהרה והחתימה בפני העדים, והיסוד הראייתי, שהוא אישור העדים עצמם על גבי המסמך.

תפקיד העדים מצטמצם לאישור שני דברים בלבד: זהות המצווה והעובדה שהצהיר בפניהם מרצונו החופשי כי זהו מסמך הצוואה שלו. העד חייב להיות מעל גיל 18 ובעל כשירות משפטית מלאה, ואינו נדרש לדעת דבר על תוכן הצוואה עצמה או על חלוקת הרכוש הקבועה בה.

נקודת תורפה חשובה בצורת הצוואה הזו נוגעת לזהות העדים עצמם. סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעריכתה או השתתף בה בדרך אחרת, וכן הוראה המזכה בן זוג של מי מאלה, בטלה. במילים אחרות, אם אחד מבני המשפחה או מהמעורבים בעסק משמש כעד, הוא עלול לאבד בעל כורחו כל זכות שהוענקה לו באותה צוואה, גם אם לא הייתה כל כוונה לפסול אותו.

צוואה נוטריונית: ההליך בפני רשות מוכרת בחוק

בהתאם לסעיף 22(ז) לחוק הירושה, דינו של נוטריון הוא כדין שופט לעניין זה, ומכאן שניתן לערוך צוואה בפני רשות גם בפני נוטריון. הצוואה נאמרת בעל פה בפני הרשות או מוגשת לה בכתב, מוקראת למצווה, והמצווה מצהיר כי זו צוואתו, כך שהעריכה עצמה נעשית תחת פיקוח של גורם המוסמך לכך מכוח החוק.

להבדיל מצוואה בעדים, אין צורך שהצוואה הנוטריונית תיכתב בכתב ידו של המצווה או שהיא תיערך בפני שני עדים פרטיים, אלא די בכך שהיא מוצהרת על ידי המצווה בפני הנוטריון. כאשר המצווה אינו דובר את השפה שבה מתנהל ההליך, החוק דורש כחלק מההליך את תרגום הצוואה כאשר ברור שבפני אותה רשות עומד אדם שאינו מבין את השפה, מנגנון שמעניק הגנה נוספת למצווים דוברי שפות זרות.

חזקת תקינות: למה צוואה נוטריונית עמידה יותר מול התנגדות

צוואה בפני רשות מהווה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה, ושהיא נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה. משמעות הדבר היא שמי שמבקש לתקוף צוואה נוטריונית נדרש להתמודד עם נטל ראייתי כבד יחסית, שכן עצם קיומה של הצהרה בפני גורם מוסמך מחזק את ההנחה שהיא נעשתה מתוך גמירות דעת.

צוואה בעדים, לעומת זאת, נחתמת ללא כל פיקוח של גורם רשמי, כך שתקיפתה יכולה להתמקד בשאלות כגון האם ההצהרה בפני העדים נעשתה כראוי, האם שני העדים נכחו במעמד אחד, או האם נפל פגם בניסוח אישור העדים עצמו. אין בכך כדי לומר שצוואה בעדים חלשה מטבעה, אלא שהיא חשופה יותר לטענות טכניות סביב נסיבות החתימה, בדיוק משום שאין גורם חיצוני שמתעד את הרגע עצמו.

מתי הבחירה בצוואה נוטריונית משמעותית במיוחד

עבור בעלי עסקים, יזמים ומנהלים בכירים המחזיקים אחזקות בחברות פרטיות, תיקי השקעות או נדל״ן בפריסה רחבה, היעדר עדים פרטיים בהליך הנוטריוני מצמצם מראש סיכון שלם: אין צורך לבחור מי מקרובי המשפחה, השותפים העסקיים או הסביבה הקרובה ישמש כעד, ולכן גם אין חשיפה למצב שבו עד שהוא בעל עניין מאבד זכות מכוח סעיף 35 לחוק. כאשר מדובר במבנה עיזבון הכולל חלוקה לא שוויונית בין יורשים, הפרדה בין נכסים עסקיים לנכסים פרטיים, או הוראות מיוחדות לטובת בן זוג שני וילדים מקשר קודם, החוסן הראייתי המוגבר של הצוואה הנוטריונית הופך לשיקול מעשי ולא רק תאורטי.

עו״ד מיכל מוזס, המשמשת גם כנוטריונית, בוחנת את מבנה העיזבון של כל לקוח לגופו לפני שממליצה על צורת הצוואה המתאימה, תוך התייחסות להשלכות המשפטיות, הכלכליות והמשפחתיות של הבחירה. במקרים שבהם קיימת רגישות מיוחדת סביב תוכן הצוואה, ההליך הנוטריוני מאפשר לצמצם את מעגל האנשים החשופים לפרטי החלוקה, שכן אין צורך בעדים פרטיים שמודעים לתוכן המסמך.

• מיפוי מלא של הנכסים, כולל אחזקות בחברות, קרנות השקעה ונדל״ן בארץ ובחו״ל
• בדיקת התאמה בין הוראות הצוואה להסכמי ממון או הסכמי בעלי מניות קיימים
• זהירות בבחירת עדים כאשר נבחר המסלול של צוואה בעדים, כדי לא לפגוע בזכאותם של מי מהם
• התייחסות מפורשת ליורשים קטינים או למוטבים הזקוקים למנגנון נאמנות
• עדכון הצוואה בכל שינוי נסיבות משמעותי, כגון נישואין, גירושין או רכישת נכס מהותי

תיקון פגמים צורניים: מתי בית המשפט עדיין יכול לקיים צוואה פגומה

סעיף 25 לחוק הירושה מאפשר לבית המשפט לתקן פגמים בצוואות בנסיבות מסוימות. כאשר אין לבית המשפט ספק כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, הוא רשאי, בהחלטה מנומקת, לקיימה גם אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים הרלוונטיים. עם זאת, הסתמכות על מנגנון תיקון זה כרוכה בהליך משפטי נפרד, לעיתים ממושך, ואינה תחליף לעריכה קפדנית מלכתחילה, בין אם במסלול הנוטריוני ובין אם במסלול העדים.

השוואה מרוכזת בין שתי הצורות